חוק זכויות החולה, תשנ"ו – 1996

הערה חשובה: תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (שנכנס לתוקף בחודש אפריל 2017) ותיקון 10 לחוק זכויות החולה החילו את הוראות חוק הכשרות המשפטית לעניין ייפוי הכוח המתמשך על עריכתו של ייפוי הכוח לפי חוק זכויות החולה. כיום, אדם שעורך ייפוי כוח מתמשך, רשאי למנות מיופה כוח בממסגרת ייפוי הכוח המתמשך גם לענייניו הרפואיים באופן דומה לעקרונות שהיו קודם המופיעים במאמר זה.

יצוין כי ייפוי כח מתמשך שכזה אינו חל על עניינים לפי חוק החולה נוטה למות – והנחיות מקדימות על פי חוק החולה הנוטה למות יש להמשיך ולערוך כמקודם. לפרטים נוספים למתן הנחיות מקדימות לפי חוק החולה הנוטה למות לחץ כאן.

לפרטים והרחבה בנושא ייפוי כח מתמשך ותיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות לחץ כאן.

מטרתו של חוק זכויות החולה היא להגן על כבודו ופרטיותו של אדם ועל רקע מטרה זו החוק קובע ומסדיר את זכויות האדם המבקש טיפול רפואי או המקבל טיפול רפואי ובכלל זאת קובע:

  1. איסור הפליה בין מטופלים(אלא אם ההפליה נדרשת משיקולים רפואיים)
  2. זכאות המטופל לקבלת טיפול רפואי נאות מבחינה מקצועית ומבחינת יחסי האנוש. היבטים שכאלו הם:
  3. זכאותו של מטופל לקבל מידע בדבר זהותו ותפקידו של המטפל בו
  4. זכאותו של מטופל לנוכחות מלווה בעת קבלת טיפול רפואי
  5. אפשרות לקבלת דעה נוספת לעניין הטיפול בו
  6. זכאות לשיתוף פעולה של מטפלים ממוסדות שונים
  7. קבלת מבקרים על פי הזמנים וההסדרים הקיימים במוסד הרפואי
  8. שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי

הסכמה מדעת לטיפול רפואי:

על פי החוק, טיפול רפואי למטופל יינתן רק לאחר שהמטופל נתן הסכמתו מדעת לטיפול. ההסכמה מדעת לטיפול הרפואי יכולה להינתן בעל-פה, בהתנהגות או בכתב.

הסכמה מדעת של מטופל תינתן רק לאחר שהמטופל קיבל ממטפלו מידע רפואי שבאמצעותו יוכל להחליט האם להסכים לטיפול המוצע בדרך של בחירה מרצון ואי-תלות.

המידע שצריך להינתן למטופל צריך להיות בשלב מוקדם ככל האפשר וצריך לכלול בין היתר את הפרטים הבאים:

  1. האבחנה הרפואית לגבי מצבו
  2. תיאור מהות ההליך, מטרתו והתועלת הצפויה ממנו. כמו כן יש ליידע את המטופל בדבר הסיכויים של הטיפול המוצע.
  3. הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע
  4. תופעות הלוואי, הכאב ואי הנוחות הקיימים בטיפול הרפואי המוצע
  5. לספק סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי.

מינוי בא כוח למטופל:

קיימים מצבים רפואיים בהם אדם אינו יכול לקבל החלטות ביחס לטיפול הרפואי בו. מצבים כאלו יכולים להיות לאחר פציעה חמורה (תאונת דרכים, תאונות ספורט וכדומה), מחלה ואף פגיעה ביכולת החשיבה ( מחלה כגון דמנציה, אלצהיימר וכדומה).

על מנת להיערך מראש למצבים שכאלו, חוק זכויות החולה קובע כי אדם יכול למנות מיופה כוח מטעמו, שיהיה מוסמך להסכים במקומו לקבלת טיפול רפואי. מיופה הכוח צריך להסכים להתמנות כמיופה כוח לאדם / מטופל.

חשיבות מינוי מיופה כוח היא בשל כך שחוק זכויות החולה קובע כי לא יינתן טיפול רפואי לאדם אם הוא לא נתן הסכמה מדעת לטיפול הרפואי בו. כפי שנכתב לעיל, הסכמה מדעת יכולה להינתן רק לאחר קבלת הסברים רבים ומהותיים מהמטפל על הטיפול הרפואי המוצע ורק לאחר מתן המידע הנ"ל, ניתן להחליט ולבחור את הטיפול הנדרש. במצב בו מטופל אינו יכול לתת הסכמתו מדעת לטיפול (במצבים שחלקם צוין לעיל) מיופה הכוח יקבל את מלוא ההסברים והמידע ויוכל להחליט מתוך בחירה על אופן הטיפול שיינתן למטופל.

יש לציין כי על אף שבמצב של סכנת חיים מידית ניתן לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמה מדעת של המטופל, הרי שלאחר מתן טיפול בעת סכנת חיים מידית, נדרשת ההסכמה מדעת של המטופל (או של מיופה הכוח) להמשך הטיפולים וההליכים בעניינו.

כאמור, חוק זכויות החולה מאפשר לאדם, למנות מראש מיופה כוח למצב רפואי עתידי, וזאת למצב בו המטופל עלול שלא להיות מסוגל לתת את הסכמתו מדעת בעצמו לטיפול הרפואי. מיופה כוח שכזה, ימונה מראש ויפעל עבורו ולטובתו של האדם - על פי הנחיותיו. מיופה כוח זה יהיה מוסמך בעתיד להסכים לקבלת טיפול רפואי במקום מטופל שאינו יכול לעשות כן בעצמו.

בייפוי הכוח יפורטו הנסיבות והתנאים שבהם יהיה בא הכוח מוסמך להסכים במקומו של המטופל לטיפול רפואי.

ייפוי כוח על פי חוק זכויות החולה תקף עד ל- 10 שנים ואח"כ יש לחדשו.

כמו כן, מייפה הכוח יכול לבטל את ייפוי הכוח שנתן בכל עת על פי רצונו או לפי תנאים שייקבעו ויצוינו על גבי ייפוי הכוח עצמו.

חשוב לציין כי כל זמן שמייפה הכוח כשיר לתת הוראותיו לקבל החלטה מודעת על אופן הטיפול הרפואי בו, הוא זה שייתן את הסכמתו מדעת לטיפול ולא מיופה הכוח.

יתרונות במינוי מיופה כוח לטיפול רפואי – קיימים מספר יתרונות למינוי מיופה כוח שעיקרם מתבטא בבחירה מראש של האדם שייצג אותך ואת רצונותיך לעניין הטיפול הרפואי. היות ובייפוי הכוח ניתן להביע את רצונותיכם לגבי טיפול רפואי עתידי שיילקח בחשבון על ידי המטפלים ומיופה הכוח, הרי שמינוי מיופה כוח מראש מונע מחלוקות וחיכוכים בין בני משפחה ואף חוסך הליכים משפטיים עתידיים, ככל שיידרשו, למשל לצורך מינוי אפוטרופוס לגוף.

מתי מומלץ למנות מיופה כוח? כאמור, חיי היומיום מביאים אותנו פעמים רבות למצבים שלא ניתן לנבא אותם מראש. במצבים בהם אנו מעורבים למשל בתאונת דרכים פתאומית או תאונת ספורט שלאחריהן איננו יכולים לתת את הסכמתנו מדעת לגבי הטיפול שייעשה בנו מיופה הכוח יכול להיכנס לנעלינו ולהחליט החלטות במקומנו. מלבד תאונות, ישנם מצבים נוספים, שעלולים להעמיד אותנו בפני מצב בו לא נוכל לתת הסכמתנו לטיפול הרפואי בנו ואז מיופה כוחנו יוכל לקבל החלטה על אופן הטיפול הרפואי בנו במקומנו. מצבים אלו הם למשל: קבלת החלטות בזמן ניתוח ולאחריו שאנו עומדים לעבור, מחלה קשה שעלולה להביא אותנו למצב בו לא נהייה בהכרה ולא נוכל לקבל החלטה מודעת, אנשים לקראת גיל זיקנה, סיטואציות ומצבים של עבודה שיש בה סיכון / סכנה ועוד.

יודגש כי מינוי מיופה כוח על פי חוק זכויות החולה, אינו תקף להחלטות של הימנעות מטיפול בסוף החיים ולכן הוא גם שונה מייפוי הכוח הניתן לפי חוק החולה הנוטה למות.

כאמור, חוק זכויות החולה (בשונה מחוק החולה הנוטה למות) אינו קובע הוראות מפורשות לעניין תוקפו של סירוב לטיפול, העלול להוביל למותו של המטופל ואף לא לגבי אופן קבלת ההחלטות במצב שכזה. כמו כן אין התייחסות בחוק זכויות החולה למצב בו המטופל אינו מסוגל להביע דעתו באופן מפורש בעצמו לגבי אופן הטיפול המוצע לו.

ייפוי כוח משולב:

מטרתו של ייפוי הכוח המשולב הינה מינוי מיופה כוח אחד שייצג את המטופל הן לפי חוק זכויות החולה והן לפי חוק החולה הנוטה למות בנושאים הקשורים לקבלת החלטה על טיפול רפואי בכלל והסכמה או הימנעות מקבלת טיפול רפואי באם יהיה חולה הנוטה למות.

האדם ו/או המטופל שממנה מיופה כוח חייב להיות מעל גיל 18 (ועל פי חוק החולה הנוטה למות מעל גיל 17), צלול ומבין את המשמעות של מינוי מיופה הכוח.

יובהר כי כל עוד המטופל עצמו כשיר ומסוגל להביע דעתו, חובה על המטפלים והמוסד המטפל לקבל ממנו עצמו את ההנחיות לגבי אופן הטיפול בו. ואולם, במצב בו המטופל אינו כשיר ואינו יכול לתת את הסכמתו מדעת לטיפול הרפואי שיינתן לו, ייכנס לתוקף מינויו של מיופה הכוח (ו/או ההנחיות המקדימות, ככל שניתנו כאלו על פי חוק החולה הנוטה למות).

מינוי מיופה כוח (הן לפי חוק זכויות החולה, הן לפי חוק החולה הנוטה למות והן ייפוי כוח משולב) נעשה בזמן שהמטופל במצב של כשרות וכשהוא עדיין מסוגל להביע דעתו לגבי אופן הטיפול הרפואי שיינתן לו.

מיופה כוח לא רשאי לקבל החלטות שהמטופל עצמו לא רשאי היה לקבל, או שההיענות להן אסורה על פי חוק.

ייפוי הכוח המשולב לא נועד למצבים בהם המטופל מאושפז בשל עניינים פסיכיאטריים ו/או למתן טיפול פסיכיאטרי (הכפוף להוראות חוק טיפול בחולי נפש), והוא אף לא נועד למטרות כספיות כגון ניהול חשבונות ורכוש.

לאדם / מטופל הממנה מיופה כוח, יש אפשרות לפרט תנאים ומגבלות למיופה הכוח.

ייפוי הכוח צריך להיחתם על ידי האדם מייפה הכוח וחתימתו תאומת בידי שני עדים שיהיו נוכחים במעמד חתימת האדם מייפה הכוח.

מיופה הכוח פועל כשליחו של המטופל ועליו למלא אחריותו ותפקידו בהתאם לרצונו של המטופל.