תחומי עיסוק

ליטיגציה (ייצוג בבתי משפט)

עו"ד אודט מורדוך מייצגת את לקוחותיה בבתי המשפט וערכאות נוספות בתחום המשפט האזרחי והמנהלי, בפרט בתחומי ההתמחות של המשרד.

ייצוג בבית משפט מחייב מקצועיות, התמדה, ראייה אסטרטגית של צרכי הלקוח וניסיון. כאשר אני בוחנת את אופן הטיפול בתיק אני ראשית מעריכה את הסיכויים והסיכונים ומציבה בפני הלקוח הערכה ראלית של סיכוייו ושל העלויות הצפויות בהליך. ישנם מקרים, כגון תיקי לשון הרע, שבהם מראש, גם במידה ומצליחים בתביעה, הפיצוי הוא מוגבל אבל להצלחה בתיק יש יתרונות אחרים, שאינם כספיים, אותם יש לקחת בחשבון.

בהערכת אופן הטיפול במקרה יש, בנוסף להערכת הסיכויים והעלויות הראשונית, לבצע בחינה מורכבת של הראיות הקיימות, צעדים שניתן לנקוט על-מנת לאסוף ראיות נוספות, היבטים משפטיים הנוגעים לטענות עצמן ולהיבטים פרוצדוריאליים ושיקולים משפטיים וטקטיים נוספים.

כל אלו יבוצעו בשיתוף מלא של הלקוח על מנת שניתן יהיה לקבל ביחד החלטה מושכלת לגבי ניהול ההליך או ניסיון להגיע לפשרה או נקיטת הליכים אחרים כגון גישור או צעדים טקטיים אחרים. עו"ד מורדוך תלווה אתכם לאורך התהליך.

משפט מנהלי ואזרחי

מערכת המשפט המנהלי מסדירה ומרכזת את עיקר המגעים ומערכת היחסים בין השלטון לפרט וקובעת כללים להפעלת שיקול הדעת המנהלי ולקבלת החלטות מנהליות.

החלטות שכאלו יכולות להיות, בין היתר, החלטות בענייני ארנונה, חופש המידע, חינוך (החלטה של רשות בענייני חינוך), החלטה בענייני השכלה גבוהה, מועצות דתיות, מכרזים, עמותות וחברות לתועלת הציבור, רישוי עסקים, רשויות מקומיות, ועוד.

כשבוחנים את החלטת ופעולת הרשות המנהלית נבחן האם לרשות הייתה סמכות לקבל את ההחלטה, האם הרשות הפעילה את סמכויותיה, האם היא קיבלה את ההחלטה ללא משוא פנים, בהגינות, שוויון, תום לב וללא שיקולים זרים תוך הפעלת שיקול דעת ושמירה על טובת הציבור. כמו כן, על הרשות לבסס החלטתה על בסיס עובדות רלוונטיות ולקבל החלטה שהיא מידתית וסבירה.

בתחום המשפט המנהלי קיימת חשיבות למהירות התגובה והפעולה של הנפגע מהחלטה וקיימת חשיבות רבה למיצוי ההליכים טרם פניה לבית המשפט לעניינים מנהליים במסגרתה של עתירה מנהלית.

המשפט האזרחי מסדיר את מערכת היחסים בין פרטים בחברה (אנשים או חברות) באמצעות מערכת כללים הרלוונטית למחלוקת הנבחנת במסגרת המשפט האזרחי.

בהליך האזרחי כולם שווים וחלים עליהם אותן הנורמות ונטל ההוכחה הינו במאזן הסתברויות.

בתחום המשפט האזרחי ניתן למצוא סוגיות הנוגעות לדיני חוזים, דיני קניין, דיני עבודה, דיני נזיקין, דיני משפחה ועוד.

בתביעה המתנהלת בהליך האזרחי מבוקשים סעדים שמטרתם לרפא את הפגיעה ולהחזיר את המצב לקדמותו (טרם קרות הנזק).

לדיון האזרחי בבית המשפט כללים ודיני ראיות השונים מתחומי המשפט המנהלי והפלילי.

דיני חינוך ועובדי הוראה

הזכות לחינוך הינה זכות חברתית בסיסית המאפשרת לילדים מגיל 3 – 18(או עד לסיום כיתה יב') וכן לילדים עד גיל 21 בחינוך המיוחד לקבל חינוך חינם מטעמה של המדינה ונוגעת לכל אחד ואחת מילדי והורי ישראל.

מערכת החינוך שמטרתה, בין היתר, לעצב תלמידים להיות אזרחי המדינה (ולרבות באמצעות העברת ידע, חינוך לערכים, מורשת תרבותית ומוסרית וכדומה) נמצאת באחריותו של משרד החינוך הקובע את המדיניות הנוהגת בעניין החינוך במדינה.

עובדי ההוראה, כמו גם יתר הגורמים המעורבים בחינוך, מחויבים לפעול על פי הכללים הנורמטיביים ולרבות לפי חוקים, תקנות, חוזרי מנכ"ל ועוד.

מאז קום המדינה נחקקו חוקים וכללים רבים הנוגעים לתחום החינוך ומעגנים את הזכות והיקפה, מטילים חובות וזכויות על ההורים, על המדינה וכן על תלמידים ועובדי הוראה. בין החוקים המסדירים את התחום ניתן למצוא את: חוק לימוד חובה, התש"ט-1949; חוק זכויות התלמיד, תשס"א – 2000; חוק חינוך ממלכתי, תשי"ג – 1953; תקנות חינוך ממלכתי (העברה), תשי"ט-1959; תקנות לימוד חובה (כללים להרחקת תלמיד לצמיתות ממוסד חינוך בשל הישגיו הלימודיים), תשס"ה-2004; חוזרי מנכ"ל משרד החינוך - ועוד חוקים וכללים רבים המסדירים את התחום המורכב שנקרא 'חינוך'.

כמי שעסקה בהוראה כעשר שנים, יש לי היכרות בלתי אמצעית עם מערכת החינוך ובכלל זאת היכרות עם הסוגיות הרלוונטיות בתחום.

פעמים רבות, עובדי ההוראה, תלמידים והורים אינם מודעים לכל זכויותיהם בתחום ומשכך אינם פועלים למיצויים ו/או עמידה עליהם.

ליווי של עורכת דין העוסקת בדיני החינוך ובהיבטים המשפטיים של עבודת עובדי ההוראה מגדילה באופן משמעותי את השמירה על זכויותיכם ותפחית את הסיכוי לפגיעה אפשרית בהן.

דיני ירושה והסכמי ממון

דיני הירושה עוסקים, בין היתר, בחלוקת עזבונו של אדם לאחר מותו.

חוק הירושה תשכ"ה – 1965 קובע שני מסלולים לחלוקת הירושה: חלוקה על פי דין וחלוקה על פי צוואה.

בחלוקה על פי דין קובע המחוקק את אופן חלוקת העיזבון והמנה שיקבל כל אחד מהיורשים. בחלוקה על פי צוואה העיזבון מחולק על פי רצון המצווה המנוח.

לאחר פטירת אדם, יש להגיש בקשה לרשם הירושה או לבית הדין הרבני לקבלת צו ירושה או צו לקיום צוואה על פי העניין. בצו הירושה או צו קיום הצוואה יירשמו שמות היורשים וצו זה יפה כלפי כולי עלמא.

במקרים בהם מרגיש אדם נפגע מצו הירושה או צו קיום הצוואה הפוטנציאליים, ביכולתו להתנגד לקיומו ולהגיש התנגדותו לבית המשפט המוסמך לדון ולברר את התנגדותו.

הסכם ממון הינו הסכם שנערך בין בני זוג לצורך הסדרת ההיבט הרכושי שנמצא בבעלות כל אחד מהצדדים לו. הסכם ממון יכול לכלול נושאים נוספים הקשורים לניהול החיים המשותפים במטרה למנוע מחלוקות עתידיות. עריכתו של הסכם ממון יכולה להיות לפני ואף במהלך חיי הנישואין וכן לפני ובמהלך חיי הזוגיות של הידועים בציבור.

צוואה והסכם ממון הינם משלימים האחד לשני ומומלץ להסדיר את שניהם. הסכמה והבהרת היקף הרכוש של כל אחד מהצדדים בהסכם הממון יהווה בעתיד את הבסיס לחלוקת העיזבון על פי צו קיום צוואה ו/או צו ירושה (או במקרה פרידה) ותימנע מחלוקות רבות, ארוכות וקשות בין בני זוג או יורשיהם.

אפוטרופסות וייפוי כח מתמשך

אפוטרופסות - חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , התשכ"ב – 1962 עוסק בכשרותו המשפטית של האדם. החוק קובע כי כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו. עוד מוסיף החוק וקובע כי כל אדם כשר לבצע פעולות משפטיות, אלא אם נשללה או הוגבלה כשרותו בחוק או בפסק דין של בית המשפט.

כשאנו מדברים על כשרות משפטית לבצע פעולות משפטיות אנו מדברים על פעולות שרובנו מבצעים במהלך חייהם ובחיי היומיום שכוללות, בין היתר, מכירה / קנייה של דירה, רכישת מוצרים שונים, הרשמה לקורסים / לימודים ועוד.

את הפעולות המשפטיות אנו מבצעים על בסיס זכויותינו וחובותינו כבני אדם ובהתאם לרצוננו והעדפותינו והיותנו בני אדם. כך למשל, עומדת לנו הזכות לשוויון, לכבוד, לשמירה על קנייננו ועוד.

כשהחוק או בית המשפט מחליטים לשלול את כשרותו המשפטית של אדם נשללת ממנו למעשה האפשרות לבצע את הפעולות הנ"ל ובמקומו, ממונה אדם או תאגיד לבצע פעולות אלו. אדם/ תאגיד שכזה הממונים לבצע פעולות בשם אחר לאחר שכשרותו המשפטית נשללה מכונה אפוטרופוס.

עד לתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות (שנכנס בחלקו לתוקף באפריל 2017) אפוטרופוס מונה כשנקבע כי האדם אינו יכול, דרך קבע או ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם ולאחר שמונה אפוטרופוס לאדם, כבר לא נדרשה הסכמתו לקבלת החלטות בענייניו אלא האפוטרופוס פעל לבצע פעולות בשמו ועבור האדם על פי שיקול דעתו.

ייפוי כח מתמשך - החל מ-11.4.17, נכנס לתוקף תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שקבע ומאפשר עכשיו לעשות שימוש במספר מנגנונים חדשניים הנוגעים לאנשים עם מוגבלות והכוללים: ייפוי כח מתמשך, הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס ומסמך הבעת רצון.

מנגנונים אלו מונעים / מגבילים את שלילת כשרותו המשפטית של אדם ולמעשה שומרים על האפשרות שהאדם ישפיע על חייו בעתיד תוך שמירה, עד כמה שניתן על חירותו, עצמאותו וכבודו. הדרך החדשנית היא באמצעות עריכת מסמך ייפוי כח מתמשך בעניינים רכושיים (כספים / השכרת דירות/ בנקים וכדומה)/ אישיים (בחירת מקום המגורים/ שהייה במוסד חוץ ביתי/ נתינת מתנות/ השתתפות בחוגים ועוד) ובריאותיים (עניינים רפואיים/ בדיקות וכדומה) שנעשה כשהאדם כשיר משפטית לעשותם ושייכנס לתוקף במצבים עתידיים בהם לא יוכל עוד לעשות זאת בשל העדר כשרות.

יחד עם ייפוי הכח המתמשך הממנה יכול להשאיר הנחיות מפורשות למיופה הכח לגבי האופן בו עליו לנהוג וכן יכול לקבוע הוראות והנחיות לגבי זהות אופן פעולתו של האפוטרופוס ככל ויהא צורך למנות כזה עליו. הנחיות והוראות אלו מכונות: הנחיות מקדימות למיופה הכוח.

נקדים ונציין כי ייפוי כח מתמשך יכול לערוך רק עורך דין שהשתתף בהכשרת עורכי דין והוסמך לכך על ידי האפוטרופוס הכללי ולשכת עורכי הדין בישראל.

עו"ד אודט מורדוך עברה הכשרה מתאימה של האפוטרופוס הכללי ולשכת עורכי הדין (מרץ 2017 – מחזור ראשון) והינה מוסמכת לערוך ייפוי כח מתמשך, הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס ומסמך הבעת רצון על פי החוק.

לפרטים והרחבה בנושא לחץ כאן.

לשון הרע

חוק איסור לשון הרע התשכ"ה - 1965 מאזן בין שתי זכויות עיקריות הזכות לשם טוב של האדם (או התאגיד) למול הזכות לחופש הביטוי ומגדיר בסעיף 1 לשון הרע כ: "דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו; בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד; "מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית."

פרסומים שליליים על אדם יכולים להיות באמצעים ובמקומות שונים כמו עיתונות, עלונים, שיחות פומביות, פייסבוק, וואטסאפ, תמונה מעליבה ופוגעת באינסטגרם, ישיבות ודיונים ועוד.

תביעת לשון הרע, פעמים רבות מתנהלת לצורך טיהור שמו של אדם כמו גם לזכות בפיצוי בגין פגיעה שכזו.

בתביעת לשון הרע יש להוכיח כי הדברים או המעשים הינם מבחינה אוביקטיבית עולים כדי לשון הרע ושהחוק אכין מטיל חבות בגין פרסום זה. כמו כן יש להוכיח שהדברים אכן פורסמו (בהליך אזרחי לאדם אחד נוסף מעבר לצדדים ובהליך פלילי לשני אנשים מעבר לצדדים) ולבחון האם קיימת למפרסם הגנה כלשהי המצויה בחוק שמאפשרת פרסום שכזה. רק בסוף ההליך ולרבות לאחר בחינת כל הדברים הנ"ל, יקבע ביהמ"ש האם יש לתת בגין הפרסום והפגיעה סעדים ו/או פיצוי.

תביעת לשון הרע יכולה להיעשות במסגרת הליך אזרחי ואף במסגרת הליך פלילי ולעיתים אף ניתן לפעול בשני ההליכים.