לשון הרע

חוק איסור לשון הרע התשכ"ה - 1965 מאזן בין שתי זכויות עיקריות הזכות לשם טוב של האדם (או התאגיד) למול הזכות לחופש הביטוי ומגדיר בסעיף 1 לשון הרע כ: "דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו; בסעיף זה "אדם" – יחיד או תאגיד; "מוגבלות" – לקות פיסית, נפשית או שכלית, לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית."

פרסומים שליליים על אדם יכולים להיות באמצעים ובמקומות שונים כמו עיתונות, עלונים, שיחות פומביות, פייסבוק, וואטסאפ, תמונה מעליבה ופוגעת באינסטגרם, ישיבות ודיונים ועוד.

תביעת לשון הרע, פעמים רבות מתנהלת לצורך טיהור שמו של אדם כמו גם לזכות בפיצוי בגין פגיעה שכזו.

בתביעת לשון הרע יש להוכיח כי הדברים או המעשים הינם מבחינה אוביקטיבית עולים כדי לשון הרע ושהחוק אכין מטיל חבות בגין פרסום זה. כמו כן יש להוכיח שהדברים אכן פורסמו (בהליך אזרחי לאדם אחד נוסף מעבר לצדדים ובהליך פלילי לשני אנשים מעבר לצדדים) ולבחון האם קיימת למפרסם הגנה כלשהי המצויה בחוק שמאפשרת פרסום שכזה. רק בסוף ההליך ולרבות לאחר בחינת כל הדברים הנ"ל, יקבע ביהמ"ש האם יש לתת בגין הפרסום והפגיעה סעדים ו/או פיצוי.

תביעת לשון הרע יכולה להיעשות במסגרת הליך אזרחי ואף במסגרת הליך פלילי ולעיתים אף ניתן לפעול בשני ההליכים.