חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות , התשכ"ב – 1962 עוסק בכשרותו המשפטית של האדם. החוק קובע כי כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו. עוד מוסיף החוק וקובע כי כל אדם כשר לבצע פעולות משפטיות, אלא אם נשללה או הוגבלה כשרותו בחוק או בפסק דין של בית המשפט.

​

כשאנו מדברים על כשרות משפטית לבצע פעולות משפטיות אנו מדברים על פעולות שרובנו מבצעים במהלך חייהם ובחיי היומיום שכוללות, בין היתר, מכירה / קנייה של דירה, רכישת מוצרים שונים, הרשמה לקורסים / לימודים ועוד.

​

את הפעולות המשפטיות אנו מבצעים על בסיס זכויותינו וחובותינו כבני אדם ובהתאם לרצוננו והעדפותינו והיותנו בני אדם. כך למשל, עומדת לנו הזכות לשוויון, לכבוד, לשמירה על קנייננו ועוד.

​

כשהחוק או בית המשפט מחליטים לשלול את כשרותו המשפטית של אדם נשללת ממנו למעשה האפשרות לבצע את הפעולות הנ"ל ובמקומו, ממונה אדם או תאגיד לבצע פעולות אלו. אדם/ תאגיד שכזה הממונים לבצע פעולות בשם אחר לאחר שכשרותו המשפטית נשללה מכונה אפוטרופוס.

​

עד לתיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות (שנכנס בחלקו לתוקף באפריל 2017) אפוטרופוס מונה כשנקבע כי האדם אינו יכול, דרך קבע או ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם ולאחר שמונה אפוטרופוס לאדם, כבר לא נדרשה הסכמתו לקבלת החלטות בענייניו אלא האפוטרופוס פעל לבצע פעולות בשמו ועבור האדם על פי שיקול דעתו.